המאמר מאת: רו”ח יורם שיפר
מבצע שחרור הרווחים הכלואים 2 הסתיים ב-15 בנובמבר 2022, ובמסגרתו המדינה אפשרה לחברות לשחרר רווחים שהן צברו כדיבידנד, בתמורה לתשלום מס מופחת. המבצע החל ב-15 בנובמבר 2021 ועד מועד סיומו החברות דיווחו על חלוקת דיבידנדים בהיקף של כ-35 מיליארד ₪, והן שילמו מס דיבידנד למדינה בשיעור של 2.9 מיליארד ₪.
מה זה בדיוק רווחים כלואים? כיצד הוראות תיקון מס’ 68 לחוק לעידוד השקעות הון השפיעו על שחרור הרווחים הכלואים בחברות? מה השינויים העיקריים שחלו בשנים האחרונות בנושא משיכת רווחים כלואים במס מוטב? איך רואה חשבון או יועץ מס יכולים לעזור לכם בהקשר לרווחים הכלואים? כל המידע בכתבה שהכנו עבורכם.
ההגדרה של רווחים כלואים היא רווחים הפטורים מתשלום מס בהתאם להוראות החוק לעידוד השקעות הון, וזאת על פי נוסח תיקון מס’ 68 לחוק, אשר נצברו עד לתאריך 31.12.2011, והחברה טרם שילמה עליהם מס חברות בהתאם לחוק.
חשוב לציין כי שיעור מס החברות המוטל על חברות בישראל במועד חלוקת הדיבידנד נע בין 10% לעד 25%, וזאת לפי שיעור השקעת החוץ בחברה, בעוד המס המוטל על מקבל הדיבידנד, כלומר מס אפקטיבי כולל, נע בין 5.23% לעד 25.36%. במצב זה, וטרם התיקון לחוק, חברות אשר קיבלו פטור מתשלום מס לפי החוק נמנעו בפועל מחלוקת דיבידנדים כדי שלא לשאת במס בגין החלוקה. מסיבה זו, תקופה ארוכה מאוד כמעט ולא נגבו מיסים בגין ההכנסות הפטורות. טרם התיקון לחוק שיעור המס האפקטיבי המרבי עמד על כ-36%.
ב-6 בינואר 2011 אושר תיקון מס’ 68 לחוק לעידוד השקעות הון, התיקון לחוק שינה באופן משמעותי את הוראות החוק הקיים לאחר ביטול המתווה שהיה נהוג לפני השינוי. מטרת התיקון לחוק הייתה להטיל שיעורי מס קבועים מופחתים על מפעלים מועדפים, בהתאם לאזורי הפיתוח בהם נמצאים המפעלים וללא קשר בשיעור השקעת החוץ החברה. התיקון לחוק אינו מקנה פטור ממס על ההכנסות, לכן חברה המוכרת כתושבת ישראל אשר מקבלת דיבידנד שמקורו ברווחים של מפעל מועדף לא חייבת במס בשל ההכנסה הזו. תיקון מס’ 68 אינו מחייב את החברות לבחור במסלול זה והוא אינו קובע הוראות מעבר הנוגעות לרווחים הצבורים אצל חברות שיבחרו לעבור למסלול הנ”ל.
כדי לעודד את החברות לבצע חלוקת רווחים כלואים, הוחלט לאשר את תיקון 69 לחוק לעידוד השקעות הון, התיקון אושר בנובמבר 2012 והעניק תשלום מס מופחת עבור הכנסות פטורות מכוח החוק שנצברו עד ל-23 בדצמבר 2011.
יש לציין כי החוק לעידוד השקעות הון נועד בין היתר להעניק הטבות לחברות כל עוד הן אינן מחלקות את הרווחים שלהן כדיבידנד, והכספים אינם מועברים לבעלי השליטה או לקרובים שלהם או לתאגידים הנמצאים בשליטתם. אם החברה מחליטה להוציא את הכספים רשות המיסים רואה בהם כדיבידנד ומטילה עליהם מס.
במהלך השנים, התברר כי החברות מנצלות את ההטבה והפטור ממס לכן הן מוותרות על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות. כתוצאה מכך, חברות רבות צברו עשרות מיליארדי שקלים והכסף אינו משמש כחלק בפעילות הכלכלית במשק המקומי והוא אינו מחולק לבעלי המניות, לכן אלו כספים הנקראים רווחים כלואים. במקום לחלק רווחים כדיבידנדים החברות העבירו את הרווח שלהם לצדדים קשורים, בדרך כלל כהלוואות לחברת האם, והם ניצלו פרצה חשבונאית ותכנוני מס כדי להימנע מתשלום מס ולהוציא את הכסף הכלוא ללא חבות מס.
לכן, המחוקק שינה את החוק בשנת 2012 במטרה לאפשר לחברות לממש את הרווחים שלהן ולשלם מס חברות בשיעור מופחת, בתמורה להתחייבות להשקיע כמחצית מהרווחים בארץ במשך שנה. במסגרת התיקון לחוק נקבעו הוראות לשנה לפיהן חברה תוכל לשלם מס חברות מופחת על הכנסה שנצברה עד תום שנת המס וטרם שולם עליה מס חברות, ובנוסף נקבע כי אם החברה תפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה כך היא תיהנה מהטבת מס גדולה יותר, ושיעור המס לא יפחת מ-6%.
בסיום מבצע שחרור הרווחים הכלואים 2 המדינה גבתה מס בהיקף של 2.9 מיליארד ₪, והופשרו רווחים כלואים בהיקף של כ-35 מיליארד ₪. כדאי לדעת כי סכום הגבייה במבצע האחרון היה גבוה בהרבה מהתחזית של המדינה ששיערה כי תצליח לגבות מס בהיקף של כ-1 מיליארד ₪.
משרד זיו שיפר ושות’ עומד לרשותכם ואנחנו נשמח לסייע ולייעץ לכם בנושא הוראות השעה וההשלכות שלהן על חלוקת דיבידנדים וחבות המס. תכנון מס מקצועי והתייחסות נכונה להיבטי המיסוי הם חלק בלתי נפרד ממעטפת השירותים שלנו.
היכנסו למאמרים מקצועיים נוספים
