המאמר מאת: רו”ח יורם שיפר
בעקבות הרפורמה בשנת 2003 החל מיסוי בשוק ההון, וכיום בגין רווחים הנובעים מפעילות המסחר בשוק ההון יש לשלם מס הכנסה. שיעורי המס החלים כיום על רווחי הון בישראל נעים בין 15% ל-25%, וזאת על פי סוג הנכס ממנו הופק הרווח, כאשר גביית המס מתרחשת בפועל רק כתוצאה מאירוע מס בעת מכירה, פדיון או קבלת תשלום.
המסחר בשוק ההון מהווה אפיק אטרקטיבי ליצירת רווחים, אך חשוב להתייחס להיבטי המס החלים על רווחי הון שנובעים מפעילות בבורסה לניירות ערך בתל אביב או מפעילות בשוק ההון מחוץ לישראל.
היבטי המיסוי בתיק ההשקעות בשוק ההון מהווים חלק מרכזי ובלתי נפרד כאשר מנהלים תיק השקעות הכולל מסחר בבורסה, וכדי למקסם את התשואה על חסכונות וניירות ערך חייבים ידע בסיסי בשיטת המיסוי החדשה על רווחים שהופקו בשוק ההון בישראל ובחו”ל.
בשנת 2003 נכנסה לתוקף הרפורמה העוסקת במיסוי שוק ההון, בעקבות הרפורמה בוטלו שיעורי המס שהיו נהוגים עד השינוי והחלה שיטת מיסוי חדשה הקובעת את שיעורי המס החלים על רווחים של אדם יחיד שמקורם בשוק ההון. בתחילת הדרך הרפורמה קבעה כי שיעור המס שיחול על רווחי הון מפעילות בניירות ערך הנסחרים בבורסה יהיה 20%.
בתוך כך, בעקבות יישום מסקנות ועדת טרכטנברג הוחלט להעלות את שיעורי המס על רווחים בשוק ההון בדרך הבאה:
מס בשיעור 25% – מההכנסה של יחיד תושב ישראל, שמקורה ברווחי הון ותשלומים מניירות ערך ישראלים ו/או זרים, ינוכה 25% מס על הרווח הריאלי, לאחר שקלול מדד המחירים לצרכן. מס בשיעור 25% חל על ניירות ערך רלוונטיים כמו מניות, אג”ח צמוד ממשלתי, אג”ח צמוד קונצרני, קרנות נאמנות, אופציות ותעודות סל.
מס בשיעור 15% – מההכנסה של יחיד תושב ישראל, שמקורה ברווחי הון ותשלומים מניירות ערך שקליים, ינוכה מס בשיעור 15% על הרווח הנומינאלי, ללא שקלול מדד המחירים לצרכן. מס בשיעור 15% חל על ניירות ערך רלוונטיים כמו מק”מ, אג”ח ממשלתי בריבית משתנה (גילון), פק”מ, עו”ש, אג”ח שקלי ממשלתי, אג”ח קונצרני שקלי.
לדוגמה: נניח והפקתם רווח בגובה 2,000 ₪ מהשקעה באג”ח צמוד למדד, ובתקופה שבה החזקתם את האג”ח הייתה עלייה במדד המחירים לצרכן. במצב זה הרווח המחושב לצורכי מס נמוך מ-2,000 ₪ לכן המס שתשלמו בעקבות הרווח שהפקתם יהיה נמוך מ-500 ₪.
אם נניח והפקתם רווח מהשקעה באג”ח ממשלתי שקלי בגובה 2,000 ₪, יחול על הרווח מס רווח הון בשיעור 15%, לכן תשלמו מס בגובה 300 ₪.
בנוסף לזאת, שיעור המס שחל על תאגיד תושב ישראל, כל עוד לא התקבל עבורו פטור מניכוי מס במקור, בגין רווח הון, ריבית ודמי ניכיון יהיה בשיעור מס החברות, כלומר 23%.
המס מחושב על הרווח בלבד (ריאלי או נומינאלי):
רווח ריאלי – המס מחושב על הרווח בניירות ערך ישראלים, למעט אג”ח שקלי, בניכוי עליית המדד בתקופה שבה מחזיקים את ניירות הערך.
רווח נומינאלי – המס מחושב על הרווח מהעסקה ללא תלות במדד המחירים לצרכן או במדד אחר.
כמו כן, יש אפשרות במקרים מסוימים לקזז הפסדים מניירות ערך כנגד רווחים שהופקו מניירות ערך אחרים על מנת להקטין את חבות המס. יחד עם זאת חשוב לזכור כי אין תשלום מס רווח הון על ניירות ערך המוחזקים בחשבון ולא נמכרים, גם אם הנייר שמוחזק נמצא ברווח בהשוואה למחיר קנייתו, ולמעשה יש לשלם מס רק כאשר יש אירוע מס בעת מכירה, פדיון או קבלת תשלום.
הטבלה הבאה מציגה את שיעור המס החל על השקעות שונות בשוק ההון:
סוג ההשקעה בשוק ההון | שיעור המס |
מניות, אופציות, נגזרים (ישראלים) | 25% |
מניות, אופציות, נגזרים (חו"ל) | 25% |
דיבידנד מניירות ערך ישראלים | 25% |
דיבידנד מניירות ערך בחו"ל (בדרך כלל המס מנוכה בארץ המקור) | 25%-15% |
אג"ח צמוד למדד | 25% |
מק"מ, אג"ח לא צמוד למדד | 15% |
קרנות נאמנות פטורות שאינו משלמות מס | 25% |
קרנות נאמנות חייבות המשלמות בעצמן מס | 0%ֵ |
קרנות סלֵ | 25% |
פיקדונות/תוכניות חיסכון צמודות למדד | 25% |
פיקדונות/תוכניות חיסכון לא צמודות למדד | 15% |
כאמור, המס מחושב רק לאחר שנוצר אירוע מס כמו מכירת ניירות ערך, ובעקבות הרפורמה משנת 2003 שיעור המס על רווחי הון קבוע ונע בטווח שבין 15% לבין 25%, בהתאם לסוג הנכס, וללא תלות בגובה ההשקעה והרווחים.
גביית המס על רווחי הון מבוצעת באמצעות מערכות המחשוב של המערכת הפיננסית, כלומר בנקים, חברות ביטוח וחברי בורסה פרטיים (ברוקרים), והבנקים חייבים לבצע ניכוי מס במקור על הפעילות של הלקוחות שלהם בשוק ההון. כאשר מממשים את ההשקעה בשוק ההון, הגוף הפיננסי המחזיק בהשקעה גובה את המס.
בתחילת שנת המס העוקבת הגוף הפיננסי שולח טופס 867, זהו טופס לריכוז המידע הכולל פירוט של הפעילות בשוק ההון בשנת המס שהסתיימה. בטופס יש מידע הכולל בין השאר רווחים שהופקו ממכירת ניירות ערך, תמורה שהתקבלה ממכירות, ניכוי מס בגין רווחים והפסדים שצמחו מניירות ערך ועוד. כפי שציינו, שיעור המס על רווחי הון הוא קבוע, שלא כמו שיטת המיסוי על שכר עבודה והכנסות מעסק (מדרגות מס), ויחיד משלם 25% מס על רווח הון ריאלי שהופק מניירות ערך ישראלים צמודים או מניירות ערך זרים ו-15% מס על רווח הון ותשלומים מניירות ערך לא צמודים, בעוד שיעור המס על חברות לשנת 2024 הוא 23%.
בעקבות ועדת טרכטנברג וכניסתה לתוקף של הרפורמה משנת 2003, נקבעו עקרונות חדשים למיסוי שוק ההון, וכיום שיעור המס החל על רווחי הון הינו קבוע וללא קשר לגובה ההשקעה או גובה הרווחים, כלומר אין מדרגות מס הכנסה כפי שמקובל בשיטת החישוב של מס הכנסה מעבודה או מעסק. כמו כן, חשוב לזכור כי ניתן לקזז הפסדים מרווחי הון לאורך שנת המס.
באופן כללי, מכירים ברווח או בהפסד מפעילות בשוק ההון רק כאשר מתרחש אירוע מס, לדוגמה מכירת ניירות ערך. לכן, כל עוד לא מממשים ניירות ערך המוחזקים בחשבון (תיק) ההשקעות, בין אם ההשקעה הניבה רווח או הפסד, ניירות הערך המחוזקים בחשבון אינם מוכרים לצורכי מס. לדוגמה: נניח שאתם מחזיקים בתיק ההשקעות שלכם ניירות ערך שיצרו הפסד מצטבר בסך 1,000 ש”ח ובמהלך אותה שנת המס מכרתם ניירות ערך ברווח של 1,000 ₪, ושילמתם מס בשיעור 250 ₪ על הרווח. אם תמכרו את המניות המוחזקות בתיק ההשקעות שלכם ותממשו את ההפסדים תוכלו לקזז את מלוא המס ששילמתם.
מאחר שאין אפשרות לגרור הפסדים משנת מס אחת לאחרת, הרי את ההפסד בתחילת השנה ניתן לקזז רק כנגד רווחים שמומשו במהלך שנת המס הקלנדרית.
על פי פקודת מס הכנסה, שיטת המיסוי בישראל נקבעת לפי עקרון המיסוי הפרסונלי, באופן אישי, וללא קשר במיקום הגיאוגרפי (ישראל או מדינה זרה) בו צמח הרווח. מסיבה זו, החוק בישראל מחייב יחידים ותאגידים הסוחרים בעזרת ברוקרים בחו”ל לדווח למס הכנסה בסוף שנת המס על רווחים והפסדים שנובעים גם מהשקעות בחו”ל.
החישוב מבוסס על הדרך הבאה: קיזוז סך ההפסדים מתוך סך הרווחים באותה שנת מס שנצברו במהלך השנה, והמס יחושב על היתרה. הקיזוז מתבצע ללא תלות בשיעור המס שחל על כל רכיב השקעה, כלומר שיעור המס נקבע לפי רכיב ההשקעה ממנו הרווח צמח. כך לדוגמה, נניח ובמהלך השנה מכרתם אג”ח שקלי לא צמוד והפקתם רווח של 1,000 ₪, ובנוסף מכרתם מניות בהפסד כולל בגובה 300 ₪. במצה זה עליכם לשלם מס בגובה 700 ₪.
לרוב מבצעים את המסחר בשוק ההון באמצעות הבנק או ברוקר ישראלי לכן אין צורך לפתוח תיק ולדווח למס הכנסה, מאחר שהבנק או הברוקר מנכים מס במקור והמידע מועבר דרכם לרשות המיסים באמצעות טופס 867, למעט 2 חריגים המחייבים הגשת דוח שנתי למס הכנסה:
לכן, אם אתם מממשים ניירות ערך ללא ניכוי מס במקור על ידי גוף פיננסי כמו בנק או ברוקר על הרווחים שהפקתם מהמסחר בשוק ההון, או במצב שבו אחד מבני הזוג מגיע למחזור מכירות של ניירות ערך הנסחרים בבורסה ואינו פטור מתשלום מס בשנת המס הרלוונטית העולה על התקרה של 2,810,000 (נכון ל-2023) – עליכם להגיש דוח שנתי למס הכנסה ולדווח באמצעותו גם על רווחים שהפקתם מפעילות בשוק ההון במהלך שנת המס.
אם מחזור המכירות נמוך מהתקרה אפשר לקבל פטור מחובת הדיווח, כל עוד בוצע ניכוי מס במקור על ידי הברוקר, הבנק או חברת הביטוח ממשקיעים שהם תושבי ישראל. משקיעים שצברו רווח הון בעקבות מכירת ניירות ערך ויחידות של קרנות נאמנות באמצעות מסחר דרך הבנקים או הברוקרים, אך הגוף הפיננסי לא ניכה מס במקור מרווחי ההון נדרשים להגיש דיווח חצי שנתי ובנוסף עליהם לשלם מקדמות מס.
בגלל מורכבות היבטי המיסוי על רווחים והפסדים כתוצאה מפעילות בשוק ההון וחובת הדיווח למס הכנסה – מומלץ להיוועץ עם רואה חשבון מנוסה – הנכם מוזמנים לפנות למשרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’.
כפי שציינו בתחילת המדריך, ניתן לקזז התחייבות לתשלום מס ששולם או עתיד לרדת באמצעות מימוש הפסדים במהלך שנת המס. סעיף 92 לפקודת מס הכנסה קובע את עקרונות וכללי קיזוז ההפסדים ההוניים.
הבנקים והברוקרים בישראל מקזזים את ההפסדים מניירות ערך כנגד רווח הון באותה שנת מס, לכן הפסדי הון אינם מועברים לשנים הבאות. אם ברצונכם להעביר את ההפסד (מגן מס) עליכם להגיש דוח שנתי למס הכנסה. אם ההפסד נוצר מניירות ערך בחו”ל מקזזים את ההפסד כנגד רווח הון שנוצר בחו”ל ואם יש יתרה ניתן לקזז אותה כנגד רווח הון שהופק בישראל.
הפסד שמקורו בירידת שער החליפין לא ניתן לקיזוז מאחר שמבודדים את רכיב שער החליפין בהשקעות במט”ח משאר רכיבי ניירות הערך כדי למדוד את השינוי. רכיב השינוי בשער החליפין לא ממוסה אם נוצר רווח הון, לכן לא מקזזים אותו אם נוצר הפסד הון. אם צברתם הפסד בעקבות השקעה בניירות ערך צמודי מט”ח הרי הפסד ההון יחושב לפי הערך הריאלי, כלומר בניכוי הירידה בשער המט”ח.
ניתן לקזז הפסד הון מנייר ערך כנגד רווח הון מנייר ערך אחר או כנגד רווח מריבית או דיבידנד מאותו נייר ערך או על נייר ערך אחר, כל עוד שיעור המס החל עליו נמוך מ-25%.
לאחר קיזוז ההפסדים וכל עוד נותר הפסד שלא קוזז, יש אפשרות להעביר את ההפסד לשנים הבאות כנגד קיזוז מרווח הון בלבד, וכל עוד הוגש דוח שנתי למס הכנסה בשנה שבה היה הפסד.
בתוך שנת המס מבצעים חישוב של ההפסד או הרווח, ולמעשה במהלך השנה אין חשיבות לכך שהרווח או ההפסד קדמו זה לאחר. בסיום השנה מחשבים האם יש תשלום מס ואם יש הפסד ניתן להעבירו, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק.
חשוב לזכור כי כל בנק או ברוקר מנכה מס במקור ואין התחשבנות הכוללת את כל הפעילות שלכם דרך בנקים וברוקרים, לכן לא פעם אתם נדרשים לשלם מס ביתר וכדי לקבל החזרי מס המגיעים לכם עליכם לפנות לאנשי מקצוע (רואה חשבון או יועץ מס) המתמחים בתחום זה.
משרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ מתמחה בשירותי מיסוי שוק ההון ליחידים, עצמאים וחברות – למידע נוסף, לייעוץ ולליווי מקצועי אנא צרו איתנו קשר עוד היום!
