המאמר מאת: רו”ח יורם שיפר
מס ערך מוסף, כלומר מע”מ, הוא מס המוטל על כל העסקאות בישראל, לרבות מכירת נכס ומתן שירות, המס מוטל גם על יבוא סחורה מחו”ל. סכום המע”מ מחושב כאחוז קבוע ממחיר העסקה או הסחורה, כיום שיעור המע”מ בישראל עומד על 17% ממחיר השירות או המוצר. מס תשומות הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בקרב עצמאים ובעלי עסקים מאחר והחוק מאפשר להם לנכות מס ערך מוסף בגין יבוא, רכישת נכסים או קבלת ורכישת שירותים ומוצרים לצרכים עסקיים.
ראוי לציין כי ניכוי מס תשומות משפיע באופן מהותי על תזרים המזומנים של בית העסק, לכן זהו אחד הנושאים המשמעותיים ביותר בדיני המס בישראל. סעיף 38 א’ לחוק מס ערך מוסף קובע כי עוסק רשאי לנכות מתשלומי המס שהוא חייב בהם את מס התשומות הכלול בחשבונית מס תקנית שהופקה עבורו כדין או ברשימון יבוא או במסמך אחר המאושר לעניין זה. כך העוסק יכול להפחית את התשלומים של בית העסק למע”מ. חשוב לציין כי עוסק פטור אינו רשאי לקזז מס תשומות מאחר והוא לא יכול לגבות מע”מ מלקוחותיו בעת ביצוע העסקה.
מה זה מס תשומות?
במשפט אחד מס תשומות הוא מס ערך מוסף שהעוסק שילם במסגרת רכישות שהוא ביצע לצורכי העסק, לדוגמה רכישה של שירות, מוצר או נכס כלשהו. כאמור, עוסק פטור לא רשאי לנכות מס תשומות, לכן הנושא רלוונטי בעיקר לעוסקים מורשים ולחברות.
החוק קובע כי עוסק רשאי לנכות מתשלומי מע”מ שהוא חייב את מס התשומות, כל עוד מדובר באחד מהמסמכים הבאים:
- חשבונית מס שהונפקה עבור העוסק כחוק.
- הצהרת יבוא.
- מסמך אחר המאושר לעניין זה על ידי המנהל.
הוראות החוק בנוגע להוצאה מעורבת
החוק בישראל קובע שעוסק יכול לקזז מס תשומות רק בגין הוצאות המיועדות לצורכי העסק ושימושו, וכל עוד זו עסקה החייבת במס והעוסק קיבל בגינה חשבונית מס חוקית ותקינה. הוצאה שאפשר לנכות ממנה את מס התשומות נקראת בחוק הוצאה מוכרת לעניין מע”מ מאחר וניתן לנכות ממנה את המע”מ. את הקיזוז וניכויי מס התשומות מבצעים במסגרת הגשת הדו”ח התקופתי לרשות המיסים, וזאת כנגד חשבוניות המס המקוריות שהופקו לבית העסק בגין ההוצאה.
במצב של הוצאה מעורבת החוק בארץ מתיר לעוסק לקזז חלק מהמע”מ ששולם. הוצאה מעורבת היא הוצאה שחלקה היא לצורכי ייצור הכנסה בעסק וחלקה מיועדת לשימוש פרטי. לכן, בחוק מע”מ נקבעו כללים לניכוי מס תשומות בהוצאות המעורבות בדרך הבאה:
- אם עיקר השימוש בהוצאה הוא לצורכי העסק ניתן לנכות עד 2/3 ממס התשומות.
- אם עיקר השימוש בהוצאה הוא לא לצורכי העסק ניתן לנכות עד 1/4 ממס התשומות.
מה זה עקרון ההקבלה?
סעיף 41 לחוק מע”מ קובע שאין לנכות מס תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס. לכן, אם התשומה משמשת עבור עסקה החייבת במס ניתן לנכות ממנה מס תשומות. חשוב לזכור כי יש עסקאות שאינן חייבות במע”מ, למשל מכירת מוצר מסוים בחו”ל או מכירת מניה.
הוצאה שבוצעה לפני רישום כעוסק והתחלת הפעילות העסקית
במקרה שבו העוסק עדיין לא השלים את רישום העסק החדש ברשויות המס השונות, החוק אינו מתיר לו לנכות מס תשומות בגין הוצאות שהוא ביצע לפני הקמת העסק. יחד עם זאת, ניתן להוכיח לפקיד השומה כי הרכישה שבוצעה טרם תחילת הפעילות העסקית היא עבור הקמת העסק, ובמקרה זה ניתן לקזז מס תשומות.
לעניין זה, לפני רישום העסק, יש להתייחס לסעיף 40 לחוק מע”מ הקובע כי לא ניתן לנכות מס תשומות הכלות בחשבונית מס בהצהרה יבוא או במסמך אחר המאושר על ידי המנהל. על אף האמור בסעיף 40, אם העוסק שילם מס תשומות לפני רישום העסק כדין הוא יוכל לנכות מס תשומות אם הוא משכנע את המנהל שהתשומות נרכשו בשלב הקמת העסק לצורך ההקמה, גם אם אין על החשבונית את שם העוסק מאחר והוא עדיין לא נרשם כדין.
היכנסו למאמרים מקצועיים נוספים בתחום המע”מ