המאמר מאת: רו”ח יורם שיפר
שכירים לא מעטים מתקשים בפענוח תלוש השכר שלהם, בעיקר מי שתלוש השכר שלן כולל רכיבי שכר רבים. מרביתם סומכים על הידע המקצועי של חשבי השכר בארגונם, ומסתפקים בהצצה מהירה בשורת הברוטו, בשורת הנטו ולפעמים גם במספר ימי החופשה שנותרו לזכותם או לחובתם אולם רב הנסתר על הנגלה וכדאי ללמוד על נתונים הנסתרים מעין בלתי מקצועית אשר יכולים להשפיע על הכיס שלך.
תלוש השכר , בצורתו , שונה ממקום עבודה אחד למשנהו אולם קיימת אחידות במבנה אשר חוזרת על עצמה
הבעיה איננה כל כך במה שכתוב אלא יותר במה שלא כתוב ובנתונים המסתתרים מאחורי המספרים.
לדוגמא – קיימת הורדה של ניכויים אישיים לטובת קופת גמל או לתוכנית פנסיה – עבור אילו רכיבי שכר מתבצעת ההורדה , האם זה בהתאם להסדר עם המעסיק או להסכם הקיבוצי ? את הנתון הזה בדרך כלל לא תמצאו בתלוש.
אסקור להלן מספר נושאים שראוי לתת בגינם את תשומת הלב ואולי אשבור מספר מיתוסים.
תחילת עבודה , צבירת וותק , דרגה , חופשה , ימי הבראה , צבירת ימי מחלה – כל אלה הינם נתונים שכדאי לבחון מידי פעם ולוודא שהם בהתאם לחוק , בהתאם להסכם השכר או בהתאם להסכם הקיבוצי אליו הינך משויך , לדוגמא, האם הינך מקבל בכל חודש את החלק היחסי שדל ימי החופשה המגיעים לך על פי ההסכם איתך , האם השכר אותו הינך מקבל תואם את הדרגה הרשומה בתלוש או האם הדרגה הרשומה הינה באמת הדרגה לה הגעת? האם צבירת הוותק תואמת את תאריך תחילת העבודה , האם הוותק נשמר גם עבור תקופות בהן לא עבדת כגון חופשה , מילואים או שרות צבאי?
לנקודות הזיכוי משמעות כספית חשובה מבחינת ניכוי המס מהשכר – ככל שסכום נקודות הזיכוי גבוה יותר , כן גדלה ההנחה ממס לה הינך זכאי – את נקודות הזיכוי קובע החוק וכדאי לוודא אם הינך ממצה את זכויותיך החוקיות בהתאם לחוק ולמגיע לך על פיו.
לא נכון , המס משולם על ההכנסה השנתית והחישוב מתבצע בכל חודש לעומת החלק היחסי של החודש בשנה על פי ממוצע נע , וכך בכל מחודש מתבצע חישוב מצטבר עד לסוף השנה בה מסתיים חישוב ממוצע זה . אמנם , בחודש התשלום החריג יגבה מס חריג וגבוה אבל במהלך החודשים הבאים יחולק סכום זה מחדש על פני כל החודשים שעברו ויערך חישוב חדש של כלל ההכנסות המצטברות לחודש זה וחבות המס המצטברת לאותו מועד , כך יקטן תשלום המס החריג בהדרגה ובכל חודש יוחזר ההפרש שנגבה בעודף – אדם שקיבל סכום חריג במהלך השנה והפסיק את עבודתו , יהיה זכאי להחזר מס בסוף השנה לאור חישוב הממוצע הנע הואיל ובחודש בו התקבל התשלום החריג – נגבה מס חריג אבל ההחזר לא בוצע הואיל ועקב הפסקת הבודה לא המשיכו להחזיר את החלק היחסי של המס החריג.
אדם שעובד ביותר ממקום אחד חייב לערוך תיאום מס – לצורך כך , עליו לפנות לפקיד השומה , להביא את תלושי השכר מכל המקומות ולקבל בכתב הוראות למעבידים השונים בדבר שיעור המס שעל כל אחד לנכות – עד כאן הכול טוב , יפה וברור לכל , אולם מה קורה אם לא עושים זאת , מתעלמים מהחובה הזו ומצהירים אצל כל מעביד שאצלו זה מקום העבודה היחיד?
יבוא יום ושלטונות המס יעלו על זה ואז תבוא דרישות תשלום ההפרשים אשר יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים במהלך מספר שנים – איך ידע על כך פקיד השומה ? יש מספר דרכים.
הדרך הראשונה הינה ביצוע ביקורת שגרתית אצל המעסיק והדרך השנייה – הצלבת ריכוזי שכר שנתיים הנערכת במחשבי מס הכנסה על פי מספרי תעודת זהות.
על כל מעביד קיימת חובה להגיש ריכוזי שכר שנתיים לכל העובדים בצורה ממוחשבת – הנתונים הלו נאגרים ומוצלבים במחשבי מס הכנסה ומשם יוצאות רשימות של אנשים אשר עבדו והרוויחו שכר במספר מקומות עבודה באותה שנה בו זמנית.
ישנם מצבים בהם עבודה במספר מקומות יוצרת חבות מס בכך שסך הפרשות המעביד עוברת את התקרה המותרת מבלי חיוב מס כיוון שבכל מקום ההפרשה נמוכה מהתקרה.
חוסר תאום מס בעניין זה יגרום באופן מצטבר לחיוב גבוה של מס במידה והדבר יצטבר מספר שנים.
רבים אינם מודעים לעובדה כי יש לבצע גם תאום ביטוח לאומי – חוסר המודעות קיים גם אצל העובדים וגם אצל המעסיקים, לדוגמא – עובדים במספר מקומות עבודה והשכר בסך הכול עובר את המכסימום יכולים במקרה זה החזרים .
רצוי לבדוק אם הפרשות המעביד לקרנות נעשית בהתאם להסכם – לדוגמא , האם בגינן הפרשת עובד לקופת גמל יש הפרשה מקבילה של המעביד בשיעור שסוכם עליו – נתון כזה לא מופיע בד”כ בתלוש השכר וכדאי לברר זאת עם המעביד.
יותר מכך , ישנם מקרים רבים בהם המעביד מנכה את חלק העובד אבל לא מעביר לקרנות את המגיע בגין התשלומים הסוציאליים – לא את חלקו ולא את חלק העובד – על כך ניתן ללמוד מתוך הודעות אשר נשלחות לעובד מידי פעם מהקופות עצמן ורצוי לפקוח עין בעניין זה הואיל וקרו מקרים רבים בהם מעבידים פשטו רגל וגם הכספים שנוכו מהעובדים לא הגיעו בסופו של דבר ליעדם.
נקודה חשובה בעניין זה הינה – מהם המרכיבים בגינם מפריש העובד לקרנות הסוציאליות – האם בהתאם להסכם העבודה , האם בהתאם להסכם הקיבוצי.
חשוב לקבל יעוץ מתאים לגבי חלוקת הפרשות המעביד לגמל / פנסיה והתמהיל הפנימי בין הוני לקצבה ואפשרויות המיסוי על כך – כדאי להתייעץ עם יועצים פנסיוניים המתמחים בכך
כדאי לוודא שסכום החיוב בגין שווי רכב תואם את סוג הרכב הצמוד לעובד – יש מצבים בהם מוחלף הרכב אבל לא מעדכנים את סכום השווי.
כדאי לבדוקה את הכדאיות הכלכלית בקבלת רכב צמוד ותשלום המיסים בגין חיוב השווי לעומת ויתור על קבלת רכב צמוד וקבלת תשלום אחזקת רכב לעובד במקום.
לבדוק שכל רכיבי ההסכם הקיבוצי או האישי מופיעים בתלוש – זאת כדאי לעשות עם נציג הארגון אליו שייכים.
