מחנק האשראי - השלכות ופתרונות
מגזר העסקים הקטנים והבינוניים סובל מזה חודשים רבים ממחנק אשראי בלתי נסבל. גם כשהעסק מתפקד פחות או יותר כרגילו ורמת הסיכון העסקי שלו נשארה זהה.
קרי:
לא חלה הידרדרות במחזור המכירות
רמת המחירים סבירה ומאפשרת רווחיות
הספקים צועקים ומתלוננים על תנאי האשראי אך ממשיכם לקבל שקים
לתאריכים רחוקים.
השוק שבו פועל העסק מתפקד אולי לא בצמיחה אך מצביע על יציבות. העסק ביצע ונערך לקראת מיתון ע”י קיצוץ בשומנים צמצום במשכורות ושעות עבודה,פיטורים כשאין ברירה,הידוק חגורה. נראה בסדר? לא! הבנק מודיע לעסק על צמצום מסגרות האשראי כגון אלה הזמניות שהתרגלנו לחיות איתן. והמצחיק או העצוב(תלוי מי אתה) הוא שהבנק דורש מהעסק להשאיר בטחונות נזילים כגון פיקדונות כאשר הריבית בגינם היא אפס אחוז ריבית! מדוע?,מה ההיגיון הכלכלי לחסוך בריבית אפס ולשלם פריים+9 אחוז על אשראי.
לבנקאים פתרון
נסו לשחרר בטחונות נזילים כנגד פירעון אשראי במרבית הבנקים ותתקלו בהתנגדות חריפה. זה פחות או יותר “התניית שרות בשרות” מילה גסה בבנקים שכן זהו דבר שאסור לבנקים באופן מוחלט לעשות. המסקנה: אין לרגולאטור שיניים,אין מי שבאמת מפקח על הבנקים יש גזר לא בטוח שיש מקל. ההיגיון הכלכלי הבריא של הלקוח העסקי אומר: כשהנגיד מוריד את הריבית גם אני הלקוח העסקי נהנה מהלוואות בריבית יותר זולה…ומכאן צמיחה במשק.
הבנקים מתרגמים זאת אחרת
ירידה במחיר הכסף(הריבית) ,הזדמנות מצוינת להגדיל את הרווחים שלי על הלקוחות העסקיים ומשאירים את הריבית ללא שינוי. ובכן רבותי:
כפי שכולנו למדנו בכלכלה כך מתנהג שוק לא תחרותי -מונופוליסטי. אף מדינה אסור לה להרשות על קיום קרטל או מונופול שפוגע בצרכנים. ולשם זה קיים מנגנון הפיקוח על הבנקים,שלא הוכיח את יעילותו בתקופה זו. ואם אין ברירה אז חקיקה כן הטלת מיסים וקנסות על בנקים שלא ממלאים את ייעודם. כגון לא מעניקים מספיק אשראי בנגד ההון העצמי
לסכום
כיועץ עסקי שנים רבות וכמנהל סניף בנק עסקי בעבר ברור לי שמנגנון הפיקוח על הבנקים,וכן בנק ישראל כשל כל יום שעובר עוד ועוד עסקים שאני יכול להציל כיועץ נקלעים למחנק אשראי. הקרנות לעידוד עסקים הן הליך בירוקראטי סזיפי וארוך. שוק האשראי המסחרי חייב להיפתח לתחרות! חבל על כל אלפי העסקים שיסגרו וכל עשרות אלפי מחוסרי העבודה אם זה אמור להתבצע בחקיקה אז עכשיו אדוני רוה”מ!
