תשלום קנס מנהלי

המאמר מאת: רו”ח יורם שיפר

מהו קנס מנהלי? מתי רשויות אכיפת החוק רשאיות להטיל קנס זה? באילו נסיבות רשות המיסים מטילה את הקנס המנהלי על הנישום? מדוע חשוב להיעזר ברואה חשבון מומחה?

באופן כללי קנס מנהלי הוא תשלום המושת על ידי אחת מרשויות אכיפת החוק ומהווה חלופה להגשת כתב אישום. הקנס המנהלי מהווה סוג של ענישה מקובלת על עבירות שונות שבוצעו והוא מחליף את המשפט הפלילי. מטרתו של הקנס הינה להרתיע אנשים לבצע עבירות וכך גם מפחיתים את העומס הרב המוטל על מערכת בתי המשפט בארץ.

ראוי לציין כי עצמאים רבים מקבלים קנס מנהלי מטעם רשויות המס, בדרך כלל בגלל חריגה ממועד הגשת הדיווחים השוטפים לרשות המיסים או עקב ביצוע עבירות מס טכניות כמו אי ניכוי מס במקור, אי רישום תקבולים, אי הגשת הדוח השנתי ועוד.

עבירות מס טכניות לעומת עבירות מס מהותיות

חשוב לדעת כי סעיף 1 (א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ”ו-1985, קובע כי שר המשפטים מוסמך לקבוע בתקנות את הטלת הקנס המנהלי על עבירות אשר אינן מסווגות כפשע. בתוספת הראשונה לחוק יש פירוט של חוקים במסגרתם אפשר להשית על נאשמים קנס מנהלי במקום לנהל משפט פלילי בגין ביצוע עבירה מסוימת. כך לדוגמה, החוק קובע כי ניתן להטיל את הקנס בגלל עבירות המצויות בחוקים כלכליים ובהם גם עבירות מס טכניות, בחוקי העבודה, בחוקי הפיקוח על מקצועות ומוצרים ועוד. החוק קובע את גובה הקנס שניתן להשית, אך יש גם עבירות שבהם הסכום אינו קצוב מראש והקנס משתנה בהתאם לנסיבות המקרה ועל פי חומרת העבירה.

חוק העבירות המינהליות מאפשר להטיל קנסות בדרך מנהלית בגין עבירות טכניות שהוגדרו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי חיקוק מסים), התשמ”ז-1987, כעבירות מנהליות. כאמור, הקנס מהווה חלופה להגשת כתב אישום נגד הנישום, אך חשוב לזכור כי אין באמת הבדל בין עבירה מנהלית לבין עבירת פלילית, וההבדל הוא רק בדרך שבה משיתים את העונש על הנישום שעבר את העבירה.

מטרת החוק היא להקל את העומס הרב המוטל על מערכת בתי המשפט ולהפחית את העומס המוטל על מערכת התביעה. כמו כן, תשלום קנס מנהלי מאפשר לנישום לשאת בעונש בגין העבירה שהוא ביצע ללא הכתמת שמו בעבירה פלילית, על כל המשתמע ממנה. יש לציין כי רשות המיסים רשאית להטיל את הקנס המנהל על נישום מסוים רק במקרים שבהם היא יכולה להגיש כתב אישום וכל עוד קיימות ראיות להוכחת ביצוע העבירה על ידי הנישום, כך שאם הנישום מחליט להישפט ולא לשלם את הקנס ניתן להגיש נגדו כתב תביעה על סמך הראיות שנאספו.

העבירות בגינן רשות המיסים משיתה תשלום קנס מנהלי הן אך ורק עבירות טכניות, כלומר עבירות שמבחינת רשות המיסים הן פחות חמורות מעבירה פלילית, אך מדובר עדיין בעבירה שיש להעניש בגינה ולו כדי להרתיע אנשים אחרים מלהפוך לעברייני מס, וגם כדי למנוע מהנישום לחזור על עבירה מסוג זה.

ישנה הפרדה בין עבירות מס טכניות לבין עבירות מס מהותיות. העבירה המהותית היא עבירה חמורה ביותר מבחינת רשות המיסים ויש בה מרכיבים פליליים על כן יש לזמן את הנישום (החשוד) לחקירה, ובהתאם לממצאי החקירה יוחלט האם להגיש נגדו כתב אישום. בגין עבירת מס מהותית החשוד חשוף לענישה חמורה כמו מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי גבוה. עבירות מס טכניות נחשבות לעבירות קלות יותר מבחינה פלילית לכן מטילים בגינן קנס מנהלי וכך מקלים על העומס על התביעה ובתי המשפט.

דוגמאות לעבירות מס טכניות הנחשבות לנפוצות:

  • אי הגשת הדוח השנתי במועד שנקבע.
  • אי ניהול פנקסים על פי הוראות רשות המיסים ופקודת המס.
  • אי מילוי הצהרת הון למרות הדרישה.
  • אי הודעה על פתיחת עסק, שינוי במקום העסק או שינוי במהות העסק.
  • אי ניכוי מס במקור על ידי העצמאי.
  • אי רישום תקבולים שהתקבלו בבית העסק, בניגוד לפקודה ולחוק.

בגין כל אחת מהעבירות הטכניות נקבע גובה הקנס המנהלי, הסכומים מתעדנים מדי שנה על ידי רשות המיסים. אם הנישום (עצמאי) מבצע את אחת מעבירות המס הטכניות הוא יקבל הודעה מרשות המיסים וההודעה תנקוב בסכום הקנס שעליו לשלם. הנישום רשאי לבקש להישפט אם הוא משוכנע בצדקתו ולטענתו הוא לא עבר את העבירה, אך עליו להוכיח זאת בבית המשפט.

בעזרת רואה חשבון מנוסה ויעיל ניתן להימנע מעבירות מס טכניות הגוררות תשלום קנס מנהלי, חקירות ברשות המיסים והגשת כתב אישום פלילי. רואה חשבון אחראי על הגשת הדיווחים השוטפים והשנתיים במועד, הוא מלווה את העסק ומסייע לבעלים להתנהל נכון ובהתאם לחוק, ובהתאם לצורך רואה החשבון מייצג את הנישום מול רשויות המס והוא יכול לסייע להסדיר את הבעיה ללא קנס או להביא להפחתת הקנס והאישום.

חשוב להדגיש כי יש מקרים שבהם רשות המיסים תדלג את הטלת הקנס המנהלי על הנישום ותחליט להגיש נגדו כתב אישום פלילי. אם הנישום מבצע עביר מס טכנית באופן סדרתי הרי ברשות המיסים לא רואים טעם בקנס המנהלי מאחר שהקנס אינו מרתיע את הנישום. כמו כן, יש מצבים שבהם הנישום מבצע עבירה חמורה ומצטברת, לדוגמה עבירת אי הגשת מספר דוחות שנתיים שבגללה הנישום לא שילם את המס שהיה עליו לשלם בפועל, ובמקרה זה רשות המיסים לרוב תדלג על הטלת הקנס ותגיש ישר כתב אישום פלילי.

קנס מנהלי לפי חוק העבירות המינהליות

כאמור, את הקנס המנהלי מטילים על עבירות שונות במגוון תחומים, והמשותף לעבירות אלו הוא דרגת החומרה של חטא או עוון. את הקנס המנהלי משיתים מכוחו של חוק העבירות המינהליות, וסעיף 17 לחוק זה קובע כי תחול תוספת של פיגור על קנס שלא שולם במועד. סעיף 17 (ב) לחוק זה קובע את האפשרות לבטל את תוספת הפיגור על הקנס.

יש לציין כי התנאים להטלת הקנס המנהלי על נישום מסוים בגלל איחור בהגשת דוחות מע”מ נקבעו בסעיף 94 לחוק מס ערך מוסף. במסגרת תיקון 13 לחוק הרחיבו את תחולת סעיף 94 לעומת הנוסח הקודם, וכיום הקנס מוטל בגין כל איחור בהגשת הדוח שלא במועד, ומטרת התיקון היא לגרום לכל הנישומים להגיש את הדוח בזמן וללא איחורים ועיכובים.

לפקיד השומה ניתנה סמכות להטיל קנסות מנהליים, אך יש לו גם חובה לבטל קנסות מסוג זה או להפחית את תשלום הקנס אם מדובר במחלוקות מיסוי לגיטימיות. לכן, אם המחלוקת מול רשות המיסים היא בדבר חישוב שווי השימוש ברכב צמוד, חישוב היטל עובדים זרים וכיוצא בזה, ניתן בעזרת רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין, להגיש בקשה להפחתת הקנס עד ההכרעה בסוגיה. פקיד השומה עדיין יטיל על הנישום קנס אי ניכוי וזאת לפי סעיף 191 א’ לפקודה.

פירוט העבירות המינהליות לפי חוק העבירות המינהליות, בפקודת מס הכנסה ובחוק מיסוי מקרקעין:

  • אי הודעה על התחלת פעילות עסקית (פתיחת עסק) או שינוי בעסק, ללא הודעה או עדכון לפקיד השומה. עבירה לפי סעיף 215 או סעיף 134. קנס מנהלי בגובה 2,125 ₪.
  • אי קיום דרישה שיש לגביה מקור סמכות על פי סעיפים 135 ואילך, למשל דרישה להצהרת הון, או דרישה לפי סעיף 131(א)(6). עבירה לפי סעיף 216 הגוררת קנס מנהלי בגובה 980 ₪.
  • ניכוי מס במקור שלא ע”פ החוק. עבירה לפי סעיף 215 בגינה יושת קנס בגובה סכום המס שלא קוזז.
  • אי הגשת דוח במועד, עבירה לפי סעיף 216(4). הקנס שיושת על הנישום בגין פיגור בהגשת הדוח עד 6 חודשים הוא 2,125 ₪, בגין פיגור מעל 6 חודשים ועד שנה הקנס המנהלי הוא 4,250 ₪, ואם הפיגור הוא מעל שנה הקנס יהיה בגובה 8,500 ₪.
  • עבירת אי התייצבות, לפי סעיף 216 (2). קנס מנהלי בגובה 980 ₪.
  • סירוב הנישום לקבל הודעה שנשלחת על פי הפקודה, עבירה לפי סעיף 216(3). גובה הקנס הוא 980 ש”ח.
  • אי ניהול פנקסים על פי ההוראות, עבירה לפי סעיף 216(5), וגובה הקנס הוא 8,500 ₪.
  • אי רישום תקבולים בעסק, עבירה לפי סעיף 216(7), הקנס עומד על 4,390 ₪.
  • אי ניכוי במס, עבירה לפי סעיף 218, גובה הקנס הוא 10% בתוספת הצמדה לסכום המס שלא נוכה כחוק.
  • אי העברת מס שנוכה על ידי הנישום, לפי סעיף 219, הקנס המנהלי הוא 10% בתוספת הצמדה לסכום המס שנוכר אך לא הועבר.
  • אי מסירת הצהרה במועד, לפי סעיף 63 לחוק מיסוי מקרקעין או לפי סעיף 17 לחוק מס רכוש.

עיצום כספי

אם למפקח (או לרשם) יש יסוד סביר להניח כי הנישום עבר עבירה מנהלית שדינה קנס מנהלי קצוב לפי סעיף 2(ב) או סעיף 2(ג), הוא רשאי להשית את הקנס שנקבע לאותה עבירה. יש לשלם את הקנס המנהלי בתוך 60 ימים לאחר המצאת ההודעה, למעט אם הוחלט על קנס קצוב והנישום הודיע כי ברצונו להישפט. ראוי להדגיש כי הגשת ערר אינה דוחה תשלום קנס מנהלי, ואם הערר התקבל הנישום יקבל החזר כספי בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

הוראות פקודת המיסים (גביה) קובעות כי במקרה שהקנס המנהלי לא שולם במועד יש לגבות מהנישום גם הפרשי ריבית והצמדה. אם הנישום לא ישלם את הקנס בתוך 5 חודשים, בית המשפט רשאי להשית קנס מאסר (בפועל או על תנאי) על הנישום במקום הקנס שלא שולם, ועונש המאסר יכול להיות עד שנה.

הוראות פקודת המיסים (גביה) קובעות כי במקרה שהקנס המנהלי לא שולם במועד יש לגבות מהנישום גם הפרשי ריבית והצמדה. אם הנישום לא ישלם את הקנס בתוך 5 חודשים, בית המשפט רשאי להשית קנס מאסר (בפועל או על תנאי) על הנישום במקום הקנס שלא שולם, ועונש המאסר יכול להיות עד שנה.

זימון למחלקת חקירות

הנישום יוזמן לחקירה ברשות המיסים אם החוקרים משוכנעים כי העבירה היא חמורה ולא בוצעה בתום לב, כלומר יש מאחוריה כוונה פלילית. ברוב המקרים מקבלים זימון לחקירה אם בוצעה לפני כן חקירה סמויה או במקרה שאין בהטלת הקנס המנהלי הרתעה וענישה מספקת.

החקירה ברשות המיסים אינה נעימה, והחוקרים המנוסים מפעילים לחץ רב על החשוד בעבירה, ומרוב לחץ עלולים להסתבך עוד יותר לכן קיים סיכון מוגבר לעיצומים כספיים כבדים ולהגשת כתב אישום פלילי, על כל המשתמע מכך. אם לאחר החקירה פקיד השומה מחליט שלא להגיש כתב אישום, הוא יסתפק בהטלת תשלום קנס מנהלי בהתאם לחוק העבירות המינהליות.

יש מצבים שבהם פקיד השומה בוחר בהליך הגשת כתב האישום ולא מסתפק בהטלת קנס מנהלי בלבד, בדרך כלל כאשר הקנס אינו מרתיע והעבירה היא חמורה. אם בוחרים במישור הפלילי חשוב להיעזר בעורך דין וברואה חשבון מאחר שהטענות שמציגים בחקירה או במסגרת הערר יכולות לשמש את התביעה המנהלת את התיק בבית המשפט. כמו כן, אם הנישום בוחר להישפט ולא לשלם את הקנס עליו לפנות לייצוג משפטי ראוי וחשוב להיעזר גם ברואה חשבון או ביועץ מס.

יש מצבים שבהם פקיד השומה בוחר בהליך הגשת כתב האישום ולא מסתפק בהטלת קנס מנהלי בלבד, בדרך כלל כאשר הקנס אינו מרתיע והעבירה היא חמורה. אם בוחרים במישור הפלילי חשוב להיעזר בעורך דין וברואה חשבון מאחר שהטענות שמציגים בחקירה או במסגרת הערר יכולות לשמש את התביעה המנהלת את התיק בבית המשפט. כמו כן, אם הנישום בוחר להישפט ולא לשלם את הקנס עליו לפנות לייצוג משפטי ראוי וחשוב להיעזר גם ברואה חשבון או ביועץ מס.

המאמר מאת רו"ח יורם שיפר

שותף מנהל במשרד רואי החשבון "זיו שיפר ושות – רואי חשבון". רו"ח יורם שיפר הינו יזם אינטרנט בלתי נלאה, מפתח המערכת UCAN2 , invoice4u ועוד כמה וכמה מערכות שנועדו לעזור לבעלי עסקים לעוף אל עבר הזריחה. הוא גם מנגן על חצוצרה, מופיע עם תזמורת כלי הנשיפה כלים שלובים, נשוי, אב ל 3 ילדים ובסך הכול ממש שמח בחלקו.

סניפים
חיפה
יוחנן הסנדלר 20, חיפה
תל אביב
רח' חומה ומגדל 16 בית יואל קומה 1
טבריה
רח' יוחנן בן זכאי 41 טבריה