המאמר מאת: רו”ח יורם שיפר
מטבעות דיגיטליים המכונים גם מטבעות וירטואליים, או בקיצור קריפטו, הם אמצעי תשלום מבוזר ללא פיקוח של הבנקים וגופים מרכזיים אחרים. המסחר במטבעות הקריפטוגרפיים מתבצע באופן מאובטח ומוצפן בעזרת טכנולוגיית הבלוקצ’יין, ובשונה ממטבעות רגילים ומסורתיים שערכם נקבע על ידי גוף פיננסי מרכזי כמו בנק ישראל, הערך של מטבעות הקריפטו נקבע בהסכמה בין המשתמשים ברשת האינטרנט, לכן המטבעות הדיגיטליים מערערים על המערכת הפיננסית ומערכות המיסוי הקונבנציונאליות.
בעשור האחרון התרחב השימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים לצורך תשלום עבור מוצרים ושירותים שונים, והשימוש במטבעות הקריפטוגרפיים הולך וצובר תאוצה בישראל וברחבי העולם. יחד עם זאת, אחת מהסוגיות הנוגעות למטבעות הקריפטו הוא השימוש במטבע המבוזר לצורך הלבנת הון ולביצוע עסקאות הקשורות לסמים, אמצעי לחימה וכדומה. לכן, הרשויות החלו במאמצים לנטר ולפקח על העסקאות המבוצעות באמצעות מטבעות וירטואליים, בין היתר עסקאות הנוגעות להפקת רווחים ממסחר במטבעות הקריפטו.
מטבע הקריפטו הראשון והמוכר ביותר הוא הביטקוין שנוצר בשנת 2008 ונכנס לשימוש בשנת 2009. מאז המצאת הביטקוין נוצרו אלפי מטבעות דיגיטליים נוספים הנסחרים בפלטפורמות דיגיטליות שונות, ומהמטבעות הבולטים הם ביטקוין, את’ריום, ריפל ולייטקון.
במשך השנים ועד מתן פסק הדין במאי 2019 בעניין נועם קופל, בתיק ע”מ 11503-05-16, המשקיעים התייחסו למטבעות הקריפטו, ובראשם הביטקוין, כמטבע לכל דבר, לכן כאשר הם הפיקו רווחי הון ממכירת המטבע הדיגיטלי וכתוצאה מעליית הערך של שער המטבע, הם התייחסו לרווח ההון כרווח אינפלציוני, כלומר הפרשי שער המקנים פטור מתשלום מס במדינת ישראל.
לאחר שבית המשפט פסק בתיק ע”מ 11503-05-16, כי מטבע הביטקוין אינו עונה על ההגדרה שנקבעה בפקודת מס הכנסה למושג מטבע, הוחלט כי הביטקוין אינו עונה גם על ההגדרה של מטבע חוץ לפי חוק בנק ישראל, מאחר שהוא אינו מהווה הילך חוקי בחו”ל. בית המשפט פסק כי עליית הערך במטבע הקריפטו לא נוצרה בגלל הצמדה לשער המטבע לכן אין אפשרות לתת סיווג של הפרשי שער על פי פקודת מס הכנסה, ובמילים אחרות אין אפשרות לפטור את המטבעות הדיגיטליים מהמרכיב של רווח הון נומינלי.
נכון להיום עמדת רשות המיסים בנוגע למיסוי קריפטו מבוססת על פסיקת בית המשפט המחוזי, ולפי עמדת רשות המיסים חלה חבות מס בשיעור של 25%, אלא אם רכישת המטבע המבוזר התבצעה לפני 2012, ובמקרה זה המיסוי שונה.
ראוי לציין כי בחוזר שהתפרסם על ידי רשות המיסים בישראל בשנת 2018 הובהר כי מטבע קריפטו נחשב לנכס ולא למטבע, לכן השקעה במטבעות דיגיטליים דומה למסחר בניירות ערך ולהשקעות בנדל”ן, ובעקבות כל עלייה בערך הנכס יחול חיוב במס בעת מימוש המטבע הדיגיטלי.
הסיווג המשפטי העדכני של המטבעות הדיגיטליים משפיע על סוגיית מיסוי הקריפטו במדינת ישראל, וכמו ברוב המדינות בעולם המטבע הקריפטוגרפי לא נחשב עדיין להילך חוקי לכן אין לו מעמד של מטבע מבחינה משפטית. כלומר, עד פסיקת בית המשפט המחוזי השינוי בערך המטבע הדיגיטלי או בעקבות עליות ערך במטבע המבוזר היו מחושבים כהכנסה הנובעת מהפרשי שער, ובמקרה זה משקיע פרטי לא נדרש לשלם מס או לדווח על ההכנסה.
לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה מטבע הקריפטו מוגדר כנכס, בדומה לניירת ערך, לכן בעת מימוש המטבע, בין היתר בעת המרת מטבע קריפטו כמו ביטקוין לשקלים חדשים, ברשות המיסים מטילים מס רווחי הון, ובמקרים מסוימים הוראות המס קובעות שיש להחיל מס פירותי.
כאמור, על פי חוזר מס הכנסה מס’ 05/2018, רשות המיסים רואה במטבעות הדיגיטליים (וירטואלים, קריפטוגרפיים) כנכס, בדיוק כמו ניירות ערך, ולא כמטבע. לכן, הנוהל קובע שיש למסות עסקאות קריפטו, ויש להחיל מס על מימוש, מכירת או המרת המטבע.
משקיעים רבים נוטים לחשוב כי יחול מס רק בעת מימוש מטבע הקריפטו, אך בפועל לפי עמדת רשות המיסים בישראל יש לשלם מס גם במקרה שבו מבצעים המרה של מטבעות דיגיטליים. כמו כן, חלה חובה לדווח בדוח השנתי על רווחים שהופקו ממטבעות וירטואליים. חשוב לזכור כי משקיעים יכולים לבצע המרות רבות של המטבעות הדיגיטליים ללא מכירה של המטבע, כלומר כסף פיאט, לכן חשוב להתייעץ עם רואה חשבון מנוסה (או יועץ מס מומחה) כדי לדווח נכון על עסקאות ורווחים ממטבעות הקריפטו.
יש להתייחס לנכון להיבטי מע”מ בדרך הבאה:
פעילות עסקית: עסקאות בעלות מאפיינים עסקיים כפופות למע”מ, לכן הכנסות ממטבעות דיגיטליים שיש להן מאפיינים עסקיים חייבות במס ערך מוסף.
פעילות לא עסקית: לפי סעיף 1 לחוק מע”מ, עסקאות מזדמנות או לא עסקיות אינן כפופות להוראות חוק מע”מ, אך במקרה שיש לעסקת אקראי חד פעמית אופי מסחרי היא חייבת במע”מ.
כיום, רשות המיסים ממסה עסקאות קריפטו על פי הוראות ביצוע מס הכנסה מס’ 06/2024. המסמך קובע כיצד לקבל דיווחי ותשלומי מס מרווחי קריפטו, תוך עקיפת המערכת הבנקאית כך שהתשלום יועבר ישירות לרשות המיסים. הבנקים בישראל נמנעו מקבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, מסיבות שונות, ובעיקר בגלל הקושי לעקוב אחר מקור הכסף והחשש מכספים שמקורם בהלבנת הון ומימון טרור.
היבטי מיסוי קריפטו לפי הוראות רשות המיסים ועל פי הנוהל העדכני שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024 (הנוהל אושר כהוראת שעה לתקופה של 6 חודשים):
מס רווח הון – רווחים שנוצרו מעסקאות במטבעות קריפטוגרפיים יחויבו במס רווח הון בשיעור של 25%.
מס שולי – ככל שיש לפעילות בעסקאות הקריפטו מאפיינים עסקיים, פעילות הנמדדת באמצעות מבחן התדירות, מבחן היקף העסקאות, מבחן ההשבחה, מבחן הנסיבות ומבחן הבקיאות (מומחיות), פקיד השומה יגבש החלטה האם זו הכנסה פירותית ולא הונית, לכן ההכנסה עשויה להיות ממוסה כהכנסה מעסק, ובמקרה זה יחול מס הכנסה בשיעור של 47% עד 50%. בשל מורכבות והשלכות מיסוי מטבעות דיגיטליים מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי מרואה חשבון או יועץ מס ממשרד רו”ח זיו שיפר ושות’, עוד לפני התחלת הפעילות בשוק ההון וההשקעות והמסחר בקריפטו.
אירועי המרת מטבע קריפטו – הוראות מס הכנסה בנושא מיסוי קריפטו קובעות כי יש חבות מס לא רק בעת מכירת קריפטו למטבע פיאט, מאחר שיש אירוע מס גם בעת המרה של נכס דיגיטלי אחד במטבע קריפטו אחר, לדוגמה המרת מטבע ביטקוין בתמורה למטבע את’ריום.
במקביל לפרסום הנוהל לקבלת כספי מיסים בגין רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר שאושר כהוראת שעה ל-6 חודשים, החל בינואר 2024, רשות המיסים פרסמה את עקרונות התהליך לבדיקת הרווח מעסקאות קריפטו, ויש לדווח על הפעילות במטבעות הדיגיטליים באמצעות טופס 909.
נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים נועד להקל על תשלום מיסים שמקורם ברווחים מעסקאות במטבעות קריפטו, וזאת לאור הקשיים שהבנקים המסחריים בישראל הערימו בנושא, ובגלל הקושי לעקוב אחר המרות מטבעות דיגיטליים ללא מכירה אמיתית, כלומר כסף פיאט (מטבעות לאומיים כמו שקל, דולר וכד’).
ההוראות קובעות את חובת הדיווח בדרך הבאה:
דיווח שנתי – משקיעים נדרשים לדווח על הרווחים שהם הפיקו בעסקאות קריפטו במהלך שנת המס, באמצעות הדוח השנתי. בטופס 909 הכולל הצהרה של הנישום ומשמש לדיווח על הפעילות במטבעות דיגיטליים יש לפרט ולספק פרטים על סכום העלות וסכום התמורה בעקבות מימוש מטבעות קריפטו, ובנוסף הטופס כולל פירוט של ההכנסה החייבת והמס שיש להעביר לחשבון הבנק של רשות המיסים. בעת מילוי הטופס יש לצרף נייר עמדה לחישוב ההכנסה וחבות המס, לצרף אסמכתא לכל מקור כספים ויש לצרף מסמכים ואישורים נוספים.
תיעוד – במסגרת הדיווח לרשות המיסים יש לספק נייר עמדה על ההכנסות החייבות במס, ויש לפרט את סכום המס ולפרט באמצעות אסמכתאות מה מקור הכספים ששימשו לרכישת מטבעות קריפטו, תנועות של המטבעות הדיגיטליים בתקופת החזקתם, אישורים על הפקדת התמורה ממכירת מטבעות קריפטו לחשבון הנישום מנותן השירות הפיננסי, כתובת פומבית של הארנקים הדיגיטליים, שמות הבורסות, זירות המסחר ונש”פים באמצעותם בוצעה הפעילות במטבעות הדיגיטליים, אישורי מהבנקים בישראל שסירבו לקבל כספי מס מחשבון זר או לפתוח חשבון בנק בישראל ועוד. לכן, חשוב לשמור על התיעוד.
בהתאם לנוהל החדש שהקבע בהוראת שעה מס’ 6/2024 יש לבצע את השלבים הבאים:
בשל מורכבות הוראות הביצוע בשילוב ההוראות שנקבעו בנוהל הוראת השעה בנושא קריפטו נוצרה בירוקרטיה סבוכה, והנישום נדרש להצהיר כי הוא מודע לכך שההליך לתשלום המיסים על רווחי קריפטו אינו גורע מאחריויות הפלילית, לכם יש נישומים רבים שנרתעים מהדיווח.
עסקאות קריפטו מושפעות בין היתר מאמנות המס עליהן ישראל חתמה עם מדינות זרות רבות, ויש לבחון את הנושא בעזרת אנשי מקצוע מנוסים. למידע נוסף לחתו על הקישור למדריך בנושא אמנות מס.
כמו כן, כדאי לדעת כי ישנם אוכלוסיות מיוחדות העשויות להיות זכאיות לפטור או הקלה בתשלום המס, לדוגמה עולים חדשים ותושבים חוזרים.
מורכבות הנושא של מיסוי קריפטו וחובת הדיווח העדכנית בישראל מחייבים ידע מקצועי מקיף, וכדי לדווח נכון והימנע מחקירות של רשות המיסים ומאישום בעבירה פלילית, יש לתעד את כל עסקאות המסחר וההמרה במטבעות דיגיטליים, בכל הזירות.
למידע נוסף, לייעוץ מקצועי בנושא ולהקטנת חבות המס בדרך לגיטימית – אנא צרו קשר עם משרד רו”ח זיו שיפר ושות’.
היכנסו למאמרים מקצועיים נוספים
