המאמר מאת: רו”ח יורם שיפר
תחום הקריפטו (מטבעות דיגיטליים) צומח במהירות בשנים האחרונות והמטבעות הקריפטוגרפים הפכו לנכס משמעותי בכלכלה הגלובלית. כך לדוגמה, מטבעות וירטואליים כמו ביטקוין (BTC) נסחרים סביב 84,000 דולר לביטקוין אחד (נכון ל-14 באפריל 2025) ואת’ריום (ETH) נסחר בסביבות 1,630 דולר, ומגמת הצמיחה נמשכת. כדאי לדעת כי היקף העסקאות בשוק הקריפטו העולמי בשנת 2024 היה כפול לעומת היקף העסקאות ב-2023. מגמת הצמיחה נמשכת גם ב-2025, היא משפיעה על ישראלים רבים שהם בעלי נכסי קריפטו, לכן חשוב להכיר את הנוהל החדש יחסית לתשלום מס רווחים מעסקאות בקריפטו, בהתאם לנוהל שפורסם על ידי רשות המיסים.
מטבעות דיגיטליים המכונים גם מטבעות וירטואליים, או בקיצור קריפטו, הם אמצעי תשלום מבוזר ללא פיקוח של הבנקים וגופים מרכזיים אחרים. המסחר במטבעות הקריפטוגרפיים מתבצע באופן מאובטח ומוצפן בעזרת טכנולוגיית הבלוקצ’יין, ובשונה ממטבעות רגילים ומסורתיים שערכם נקבע על ידי גוף פיננסי מרכזי כמו בנק ישראל, הערך של מטבעות הקריפטו נקבע בהסכמה בין המשתמשים ברשת האינטרנט, לכן המטבעות הדיגיטליים מערערים על המערכת הפיננסית ומערכות המיסוי הקונבנציונאליות.
בעשור האחרון התרחב השימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים לצורך תשלום עבור מוצרים ושירותים שונים, והשימוש במטבעות הקריפטוגרפיים הולך וצובר תאוצה בישראל וברחבי העולם. יחד עם זאת, אחת מהסוגיות הנוגעות למטבעות הקריפטו הוא השימוש במטבע המבוזר לצורך הלבנת הון ולביצוע עסקאות הקשורות לסמים, אמצעי לחימה וכדומה. לכן, הרשויות החלו במאמצים לנטר ולפקח על העסקאות המבוצעות באמצעות מטבעות וירטואליים, בין היתר עסקאות הנוגעות להפקת רווחים ממסחר במטבעות הקריפטו. אחד מהאתגרים הייחודיים בשוק הקריפטו נוגע להיבטי המיסוי על מטבעות דיגיטליים מבוזרים, לכן חשוב להבין את ההגדרה של מטבעות הקריפטו כנכס ולא כמטבע על ידי רשות המיסים בישראל, מאחר שהפעילות בקריפטו מסווגת כהכנסה הונית (רווח הון) החייבת בתשלום מס (כולל עליית ערך המטבע), בהתאם לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.
הממשלה מקדמת הצעת תיקון לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה או מרווח הון במכירת נכס דיגיטלי) לצורך הגברת הוודאות מבחינת מיסוי הפעילות הכלכלית הקשורה לנכסים דיגיטליים. מאחר שאין עדיין הגדרה רשמית ומפורשת למשג נכס דיגיטלי בחקיקה, רשות המיסים פרסמה את עמדתה בנושא מיסוי קריפטו באמצעות הבהרות, חוות דעת ונהלים מחייבים, וכפי שציינו מטבע דיגיטלי נחשב בעיני רשות המיסים בישראל כנכס לצורכי מס ולא כמטבע חוקי.
למעשה, רשות המיסים רואה בנכסים הבאים כנסים דיגיטליים:
בתוך כך, כדאי להבין את ההבדל בין ארנק דיגיטלי פרטי לארנק בבורסה:
מטבע הקריפטו הראשון והמוכר ביותר הוא הביטקוין שנוצר בשנת 2008 ונכנס לשימוש בשנת 2009. מאז המצאת הביטקוין נוצרו אלפי מטבעות דיגיטליים נוספים הנסחרים בפלטפורמות דיגיטליות שונות, ומהמטבעות הבולטים הם ביטקוין, את’ריום, ריפל ולייטקון.
במשך השנים ועד מתן פסק הדין במאי 2019 בעניין נועם קופל, בתיק ע”מ 11503-05-16, המשקיעים התייחסו למטבעות הקריפטו, ובראשם הביטקוין, כמטבע לכל דבר, לכן כאשר הם הפיקו רווחי הון ממכירת המטבע הדיגיטלי וכתוצאה מעליית הערך של שער המטבע, הם התייחסו לרווח ההון כרווח אינפלציוני, כלומר הפרשי שער המקנים פטור מתשלום מס במדינת ישראל.
לאחר שבית המשפט פסק בתיק ע”מ 11503-05-16, כי מטבע הביטקוין אינו עונה על ההגדרה שנקבעה בפקודת מס הכנסה למושג מטבע, הוחלט כי הביטקוין אינו עונה גם על ההגדרה של מטבע חוץ לפי חוק בנק ישראל, מאחר שהוא אינו מהווה הילך חוקי בחו”ל. בית המשפט פסק כי עליית הערך במטבע הקריפטו לא נוצרה בגלל הצמדה לשער המטבע לכן אין אפשרות לתת סיווג של הפרשי שער על פי פקודת מס הכנסה, ובמילים אחרות אין אפשרות לפטור את המטבעות הדיגיטליים מהמרכיב של רווח הון נומינלי.
נכון להיום עמדת רשות המיסים בנוגע למיסוי קריפטו מבוססת על פסיקת בית המשפט המחוזי, ולפי עמדת רשות המיסים חלה חבות מס בשיעור של 25%, אלא אם רכישת המטבע המבוזר התבצעה לפני 2012, ובמקרה זה המיסוי שונה.
ראוי לציין כי בחוזר שהתפרסם על ידי רשות המיסים בישראל בשנת 2018 הובהר כי מטבע קריפטו נחשב לנכס ולא למטבע, לכן השקעה במטבעות דיגיטליים דומה למסחר בניירות ערך ולהשקעות בנדל”ן, ובעקבות כל עלייה בערך הנכס יחול חיוב במס בעת מימוש המטבע הדיגיטלי.
לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה מטבע הקריפטו מוגדר כנכס, בדומה לניירת ערך, לכן בעת מימוש המטבע, בין היתר בעת המרת מטבע קריפטו כמו ביטקוין לשקלים חדשים, ברשות המיסים מטילים מס רווחי הון, ובמקרים מסוימים הוראות המס קובעות שיש להחיל מס פירותי.
לאחר שהבנתם כיצד השתנה הסיווג של מטבעות הקריפטו בעיני רשות המיסים בישראל, חשוב לציין כי לפי עמדת רשות המיסים מטבע דיגיטלי מסווג כנכס לצורכי מס ולא כמטבע, בהתאם לחוזר שפורסם ב-2018 ולפי פסיקת בית המשט המחוזי שאישר זאת.
כלומר, השקעה במטבע קריפטו היא פעולה באותו מעמד כמו ניירות ערך ונדל”ן, ועלייה בערך הנכס מחייבת בתשלום מס בעת המימוש. יודגש, כי יש לשלם מס לא רק בעת מימוש מטבעות דיגיטליים אלא גם כאשר מבצעים המרה בין מטבעות דיגיטליים שונים.
דיני המס בישראל קובעים כי החזרת מטבע דיגיטלי מהווה החזקה בנכס הוני, לכן רכישת מטבע דיגיטלי כמו ביטקוין הינה רכישה הונית, בדיוק כמו במכירת המטבע, והתמורה מסווגת כהכנסה הונית החייבת במס בהתאם.
מאחר שנקבע כי קריפטו הוא נכס חלים עליו כללי המיסוי כמו מיסוי עסקאות בנכסים, לרבות חובת דיווח ותשלום מס בגובה 25% לאדם פרטי. יש להתייחס נכון לסוגיית חבות המס בגין פעילות קריפטו הנחשבת להשקעה הונית ובעלת היבט פסיבי לבין פעילות מסחרית שיש לה היבט אקטיבי.
הפסיקה בנושא מיסוי קריפטו עיצבה מבחנים ייעודיים להבחנה בין הכנסה הונית להכנסה פירותית (עסקית), והקריטריונים לסיווגי פעילות קריפטו כעסק הינם:
כאמור, לסיווג ההכנסה כהונית או פירותית יש משמעות כבירה מבחינת חבות המס וחובת הדיווח. יש לדווח על פעילות בקריפטו באמצעות טופס 909, וניתן לדווח באופן מקוון. השלכות הסיווג על שיעורי המס וחובת הדיווח הן:
על פי מדיניות רשות המיסים בישראל, נוצר אירוע מס בעולם הקריפטו המחייב בתשלום מס, במקרים הבאים:
חישוב חבות המס על פעילות קריפטו אינו פשוט ומחייב מעקב שוטף ומדויק אחרי העסקאות שבוצעו, כולל תיעוד מפורט של מחירי הקנייה והמכירה, שערי חליפין, הוצאות מוכרות רלוונטיות ועוד. בשל מורכבות חישוב המס על פעילות בקריפטו מומלץ לפנות למשרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ המתמחה במיסוי קריפטו ובתכנוני מס.
כדי לחשב רווח הון ממכירת קריפטו יש לתעד את מחיר המטבע בשקלים, כלומר מחיר קנייה, וחשוב לתעד את מחיר המכירה ולעקוב אחר שער החליפין של מטבע הקריפטו הרלוונטי ביום העסקה. חשוב להשתמש בשער חליפין מוכר ורשמי לחישוב מדויק של שווי המטבע בשקלים במועדי הקנייה והמכירה.
רשות המיסים מכירה בהוצאות ישירות הקשורות לפעילות בקריפטו כמו מכירה וקנייה, למשל עמלות בבורסות, דמי ניהול ועוד.
כדאי לדעת כי יש שתי שיטות עיקריות ונפוצות לחישוב עלות המכירה:
שיטה נוספת ונפוצה יחסית נקראת Average Cost Basis, ולפיה מחשבים מחיר ממוצע לכל המטבעות מאותו סוג, ולאחר מכן מייחסים את הממוצע לכל מכירה.
ראוי לציין כי השיטה הנפוצה ביותר בישראל היא שיטת החישוב לפי FIFO,אך תמיד חשוב לוודא איזו שיטה נבחרה לחישוב עלות המכירה מול רואה חשבון או יועץ מס.
דוגמה 1 לחישוב כללי לפי FIFO: נניח ורכשתם מטבי ביטקוין אחד בחודש ינואר לפי שווי של 20,000 דולר לביטקוין אחד, ורכשתם ביטקוין אחד נוסף בחודש יוני לפי שווי של 30,000 דולר. אם מכרתם 1 ביטקוין בחודש יולי לפי שווי של 35,000 דולר, הרי לפי שיטת FIFO אתם מוכרים את המטבע שנקנה בינואר לפי רווח של 15,000 דולר (35,000 – 20,000), ללא עמלות. אם אתם מחזיקים את מטבע הביטקוין השני מהקנייה ביוני, עלות קניית המטבע תישאר לפי 30,000 דולר עד מכירתו.
דוגמה 2 לחישוב המרות ממטבע אחד לאחר: נניח ורכשתם ביטקוין לפי שווי של 20,000 דולר ואתם מבצעים המרה שלו לאת’ריום, כאשר שווי הביטקוין בעת המרתו לאת’ריום עמד על 25,000 דולר, זכיתם ברווח ריאלי של 5,000 דולר, ולמעשה רכשתם את’ריום לפי עלות קנייה של 25,000 דולר.
בתוך כך, עליכם לכלול בחישוב עמלות שונות כמו עמלות רכישה ומכירה, עמלת משיכה מארנק דיגטלי או מהבורסה ועמלת המרה, ככל שישנה. חלק מהעמלות ניתן לכלול בעלות מטבע הקריפטו וחלק מהעמלות וגם דמי הניהול מהווים הוצאות מוכרות שניתן לקזז מהרווח, בהתאם להוראות רשות המיסים. בשל מורכבות הנושא מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס המתמחים במיסוי קריפטו.
במקביל לפרסום הנוהל לקבלת כספי מיסים בגין רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר (חוזר מספר 6/2024) שאושר כהוראת שעה ל-6 חודשים, החל בינואר 2024, רשות המיסים פרסמה את עקרונות התהליך לבדיקת הרווח מעסקאות קריפטו, ויש לדווח על הפעילות במטבעות הדיגיטליים באמצעות טופס 909.
נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים נועד להקל על תשלום מיסים שמקורם ברווחים מעסקאות במטבעות קריפטו, וזאת לאור הקשיים שהבנקים המסחריים בישראל הערימו בנושא, ובגלל הקושי לעקוב אחר המרות מטבעות דיגיטליים ללא מכירה אמיתית, כלומר כסף פיאט (מטבעות לאומיים כמו שקל, דולר וכד’).
ההוראות קובעות את חובת הדיווח בדרך הבאה:
דיווח שנתי – משקיעים נדרשים לדווח על הרווחים שהם הפיקו בעסקאות קריפטו במהלך שנת המס, באמצעות הדוח השנתי. בטופס 909 הכולל הצהרה של הנישום ומשמש לדיווח על הפעילות במטבעות דיגיטליים יש לפרט ולספק פרטים על סכום העלות וסכום התמורה בעקבות מימוש מטבעות קריפטו, ובנוסף הטופס כולל פירוט של ההכנסה החייבת והמס שיש להעביר לחשבון הבנק של רשות המיסים. בעת מילוי הטופס יש לצרף נייר עמדה לחישוב ההכנסה וחבות המס, לצרף אסמכתא לכל מקור כספים ויש לצרף מסמכים ואישורים נוספים.
תיעוד – במסגרת הדיווח לרשות המיסים יש לספק נייר עמדה על ההכנסות החייבות במס, ויש לפרט את סכום המס ולפרט באמצעות אסמכתאות מה מקור הכספים ששימשו לרכישת מטבעות קריפטו, תנועות של המטבעות הדיגיטליים בתקופת החזקתם, אישורים על הפקדת התמורה ממכירת מטבעות קריפטו לחשבון הנישום מנותן השירות הפיננסי, כתובת פומבית של הארנקים הדיגיטליים, שמות הבורסות, זירות המסחר ונש”פים באמצעותם בוצעה הפעילות במטבעות הדיגיטליים, אישורי מהבנקים בישראל שסירבו לקבל כספי מס מחשבון זר או לפתוח חשבון בנק בישראל ועוד. לכן, חשוב לשמור על התיעוד.
חשוב לציין כי החל משנת 2025 יש אפשרות לקבל פטור מהגשת דוח שנתי על השקעות בנכסים דיגיטליים (החלטת ממשלה מס’ 204 בנושא פטור מהגשת דיווח על קריפטו מיום 24.2.2023), והתנאי המרכזי לקבלת הפטור הוא מסחר בקריפטו באמצעות פלטפורמות מפוקחות בישראל בלבד, ותקרת המחזור השנתי המאפשרת קבלת פטור הינה 2,810,000 ₪ נכון לשנת 2024.
דגשים חשובים לניהול רישום ותיעוד נאותים:
בכדי להקטין את חבות המס מומלץ לערוך תכנון מס מראש, המותאם לחוקי המס המקומיים. תכנון מס בתחום הקריפטו מתמקד בעיקר בשימוש מושכל בחוקים הקיימים ובמימוש הקלות והטבות אפשריות כדי להפחית את חבות המס בדרך לגיטימית. כמו כן, עליכם להימנע מפעולות שמטרתן העיקרית היא להעלים מס או להגיש דיווח כוזב מאחר שזו עבירה פלילית חמורה.
טיפים לתכנון מס חוקי בתחום הקריפטו:
מורכבות הנושא של מיסוי קריפטו וחובת הדיווח העדכנית בישראל מחייבים ידע מקצועי מקיף, וכדי לדווח נכון ולהימנע מחקירות של רשות המיסים ומאישום בעבירה פלילית, יש לתעד את כל עסקאות המסחר וההמרה במטבעות דיגיטליים, בכל הזירות.
משרד רואי חשבון זיו שיפר ושות’ מתמחה במיסוי קריפטו ומציע מעטפת שירותים רחבה הכוללת ייעוץ מקצועי, תכנון מס לגיטימי, ניהול ורישום עסקאות קריפטו בפלטפורמות השונות, הכנת והגשת דוחות מס שנתיים וייצוג מול רשות המיסים.
למידע נוסף, לייעוץ מקצועי בנושא ולהקטנת חבות המס בדרך לגיטימית – אנא צרו קשר עם משרד רו”ח זיו שיפר ושות’.
היכנסו למאמרים מקצועיים נוספים
