בעל מניות מהותי

מאת: רו”ח יורם שיפר

החוק בישראל מבחין בין בעלי מניות בחברה לבין בעלי מניות מהותיים. על פי סעיף 88 לפקודה, בעל מניות מהותי, לעניין מיסוי דיבידנד, הוא מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות ממניות החברה או ב-10% לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם.

למעמד של בעל מניות מהותי, לפי פקודת מס הכנסה, יש השפעות רבות ומהותיות. כך לדוגמה סעיף 91(ב) קובע שיעור מס בסך 30% על בעלי מניות מהותיים בגין רווח הון בידי יחיד, סעיף 125 ב מטיל שיעור מס של 30% בגין דיווידנד לבעל מניות מהותי, וסעיף 125 ג קובע כי שיעור המס בידי בעל מניות מהותי, בחבר בני אדם, ששילם ריבית יהיה בשיעור של עד 47% במקום שיעור מס בגובה 15% או 25%, לאותו עניין. בנוסף לזאת, לבעלי המניות המהותיים יש תפקיד קריטי בממשל התאגידי, בין היתר בגלל השפעתם על תהליכי קבלת ההחלטות בחברה, כוח ההצבעה שלהם ותפקידם להכווין את הארגון לכיוונים עסקיים ולקביעת האסטרטגיה של החברה.

מאחר שבעלי מניות בחברה יכולים למשוך ממנה כספים במגוון דרכים, ובהן שכר עבודה, החזר הוצאות, דיווידנד, החזר הלוואת בעלים עם ריבית, דמי ניהול והטבות שונות שהחברה מעמידת לרשותם, החוק מחייב תשלום מס הכנסה על הסכום שבעל המניות משך מהחברה, למעט מצב של החזר הלוואת בעלים הפטור ממיסוי אצל בעל מניות מהותי, וחלק מהמשיכות חייבות גם בתשלום לביטוח לאומי.

כאשר בעל מניות מהותי חייב כספים לחברה הוא ימוסה עליהם באחת משתי דרכים – מיסוי על שכר עבודה או מס על דיבידנד. החוב לחברה יכול להיות דירה, טיסה, כלי שייט, חפצי אומנות ועוד, כל עוד הם נרכשו על ידי החברה לצורך שימושו העיקרי של בעל המניות המהותי או לקרובו, כאשר ההגדרה בחוק, על פי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, קובעת כי קרוב של בעל מניות מהותי הוא בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה של הורה, צאצא, צאצא של בן הזוג ובן הזוג של כל אחד מאלה.

השלכות מיסוי ומשפטיות על בעלי מניות מהותיים

בינואר 2017 נכנס לתוקף תיקון 235 לפקודת מס הכנסה הכולל את סעיף 3(ט’)(1), התיקון בוצע במסגרת חוק התייעלות כלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018). סעיף זה עוסק במיסוי של משיכות הכספים על ידי בעלי מניות מהותיים בחברה ולגבי שימוש שלהם בנכסי מקרקעין הנמצאים בבעלות החברה. עד התיקון היו בעלי מניות מהותיים שחמקו מתשלום מס בגין הטבה שהם קיבלו מהחברה, בדרך כלל באמתלה של הלוואה, ובנוסף התיקון לפקודה נועד להגביל את הניסיונות של בעלי חברות ארנק להפחית את חבות המס השנתית שחלה עליהם בדרכים הסותרות את מדיניות החקיקה של רשות המיסים.

סעיף 3(ט’)(1) מחיל הוראות מתי יש למסות את בעלי המניות המהותיים בחברה ובנוסף הוא מבחין בין בעל מניות מהותי לבעל מניות רגיל בחברה, כאשר ההבחנה היא שבעל מניות מהותי מחזיק ב-10% לפחות ממניות החברה. התיקון לחוק קובע כי בעל מניות שאינו מהותי חייב לשלם לחברה ריבית על חובו והוא חייב להחזיר את החוב אחרת פקיד השומה יראה בחוב שלא נפרע בזמן סביר כשכר או הכנסה מעסק.

ההשלכות המשפטיות והיבטי המיסוי על בעלי המניות המהותיים הם כדלקמן:

• סעיף 9(ב) קובע כי במקרה של רווח הון בידי יחיד יחול שיעור מס בגובה 25% ובעל מניות מהותי ימוסה בשיעור של 30%.
• סעיף 125ב הנוגע לדיווידנד קובע כי שיעור המס שיחול על יחיד או חברה זרה יהיה 25% בעוד בעל מניות מהותי ימוסה בשיעור של 30%.
• סעיף 125ג הנוגע לריבית קובע כי שיעור המס בידי בעל מניות מהותי בחבר בני אדם ששילם את הריבית יוכל להגיע עד 47% במקום מס בשיעור של 15% או 25% החל על בעל מניות שאינו מהותי.

ההוראות החלות לגבי חישוב ההכנסה:

• אם נמשכו כספים מהחברה רואים זאת כהכנסה במועד החיוב. יש להציג במאזן החברה את המשיכה כיתרת זכות של בעל המניות המהותי, ועלויות ההלוואה לשנתיים לפחות שהחברה נטלה מהבנק והעבירה לבעל מניות מהותי בתוך 60 ימים יחולו על בעל המניות המהותי, כל עוד החברה לא העמידה ערובה כנגד הלוואה זו.
• אם החברה מעמידה נכס לטובת בעל המניות המהותי רואים זאת כהכנסה שלו במועד החיוב ויש להציג יתרת זכות של בעל המניות המהותי במאזן החברה. אם הנכס שהועמד לרשותו הוא דירה, הרי יתרת ההלוואה שנלקחה מהבנק כנגד שעבוד על הנכס רואים בערבות כמשיכה ויש להסדיר את המיסוי.

מועד החיוב במס:

• במשיכת כספים מהחברה מועד החיוב יהיה בתום שנת המס.
• במקרה של העמדת נכס של החברה לשימוש של בעל מניות מהותי מועד החיוב יהיה בתום שנת המס שבה הועמד הנכס לשימושו, ובתום כל שנת מס לאחר מכן עד שהוא מחזיר את הנכס לחברה.

התיקון סגר פרצה קיימת בחוק שאפשרה לבעלי מניות מהותיים ללוות כספים מהחברה ללא החזר וללא תשלום ריבית, ובנוסף התיקון סגר פרצה שאפשרה לבעלי מניות מהותיים לעשות שימוש בנכס של החברה למטרותיהם הפרטיות. רבים מבעלי החברות לא דיווחו על פעולות אלו כהכנסות כדי להימנע מהמיסוי על דיווידנד במסווה של פעילות עסקית של החברה.

ראוי לציין כי כספים שנמשכו או נכס שהועמד לשימוש בעל מניות מהותי והושבו לחברה עד מועד החיוב לא יחויבו במס, כל עוד הכספים לא נמשכו מחדש בשנתיים ממועד השבתם או שהנכס שהושב לחברה לא הועמד מחדש לשימוש של בעל המניות במהלך 3 שנים ממועד השבתו לחברה.

השפעה פיננסית וממשל תאגידי

כאמור, בעל מניות מהותי שחייב כספים לחברה ימוסה על הכספים כשכר או דיווידנד, כאשר חוב לחברה כולל העמדת דירה לשימוש, כלי שייט וטיסה, חפצי אמנות וכדומה, שהחברה רכשה לטובת שימוש של בעל המניות המהותי או קרובו. התיקון לחוק בוצע מאחר שיש לבעלי מניות מהותיים השפעה על הממשל התאגידי והחלטות הדירקטוריון, והם מעורבים גם במינוי מנהלים וגיבוש אסטרטגיות מרכזיות לפעילות החברה.

רבים מבעלי המניות המהותיים לא דיווחו על פעילויות אלו כהכנסות כדי להימנע ממס על דיווידנד, אך כיום בעקבות סעיף 3(ט)(1) רשות המיסים יכולה להטיל סנקציות פליליות על בעלי מניות מהותיים שלא דיווחו על הלוואות מהחברה או על שימוש בנכס שהועמדת לשימושם. לכן, קיים נספח מיוחד המצורף לדוח השנתי שמחייב את בעלי המניות המהותיים לדווח על משיכת מצטברת בסכום העולה על 100,000 ₪ בשנתיים שקדמו לדיווח, ועליהם לשלם מס בגין המשיכה, אחרת הם מסתכנים בעבירה פלילית. הדיווח מבטיח בנוסף שקיפות בעסקאות וגילוי מפורט על עסקאות של בעלי עניין.

ההמלצה לבעלי מניות מהותיים היא להחליט בתחילת שנת המס על גובה שכרם ועל הדיווידנד המתוכנן למשיכה. את המס על משכורת משלמים מדי חודש בעוד תשלומי מס על דיווידנד חלים מדי חודש או שלושה חודשים, לפני ה-31 בדצמבר באותה שנת מס.

כיצד משרד רו”ח זיו שיפר יכול לסייע?

משרד רו”ח זיו שיפר ושות’ מספק מעטפת שירותים רחבה לחברות, עצמאים ולבעלי מניות מהותיים. שירותי המשרד לבעלי מניות מהותיים כוללים בין היתר:

• תכנון מס – המשרד מבצע תכנון מס באמצעות כלים לגיטימיים וחוקיים במטרה להפחית או לבטל את חבות המס שחלה על בעל מניות מהותי, תוך שימוש בכלים כמו פטורים, זיכויים, אמנות למניעת כפל מס, מימוש הפסדים ועוד.
• ניהול פיננסי מתקדם – המשרד מסייע לבעלי מניות מהותיים לקבוע אסטרטגיות השקעה, להגיש דיווחים בזמן ולנהל את האינטרסים הפיננסיים של בעלי המניות המהותיים בחברה.
• עמידה בהוראות הממשל התאגידי – צוות המשרד מסייע לבעלי מניות מהותיים לעמוד בכללי הרגולציה ותקני הממשל התאגידי, וכך בעלי המניות זוכים לשקט נפשי ולעמוד בדרישות הרגולטוריות השונות.